אני בדרך כלל מאוד רצינית כאשר אומרים לי “יש לי תחושת בטן….לא טובה..את יודעת?” או כאשר מדברים איתי על אינוטואיציה אבל!!! אני שמה לב לרצפים. זאת אומרת, כמה פעמים אותו אדם משתמש “בתחושות הבטן” שלו ונמנע מלעשות משהו.
לקראת השנה הזו (אני ממש חגיגית!) אז אני נזכרת שוב ושוב בתחושות הבטן שהיו תקופות אותי כמעין תיקשור כזה ומונעות ממני לעשות כל מיני דברים בחיים האישיים ובחיים החברתיים, במקצועיים גם בדברים מסויימים..
בחיים האישיים זה יכל להיות נסיעות ארוכות, טיסות..כל פעם היתה תוקפת אותי איזה שהיא תחושת בטן לא טובה שמשהו יקרה, יתגלה, יקרוס, יש יאמרו חרדות, כאילו מחשבות מציקות! ולעיתים הייתי נמנעת מזה, אומרת.טוב נו לא משנה..יש לי גם ככה מה לעשות…(תמיד!)
ולא הייתי עושה.
עד שיום אחד הבנתי שזה מנהל אותי ואני לא עושה הרבה דברים, ואמרתי (קיללתי יותר נכון אשוכיליראבק!) בואנה, אני פאקן פחדנית!!!! מה זה הדבר הזה??? ובדיוק הייתי צריכה לנסוע..רחוק, וזה היה ממש מזמן, ואמרתי לעצמי “חמודה, את נוסעת, ומקסימום את חוזרת בארון, בקופסא, יגלו מה יש לך במחשב, לא תגיעי ל—- ועוד הרבה דברים שהמוח שלי מייצר….אבל….אם וכאשר את חוזרת הביתה בשלום, וכאשר את נוסעת רברס עם הרכב, ועם היד לוחצת אחורה עם ברקס הידני אחורה, ולא קרה כלום..אז זו הפעם האחרונה שתחושות הבטן האלו שכך קראת להן מנהלות אותך, בכל נושא, וזכרי זאת.”
יצאתי לדרך.
חזרתי.
אם אני כאן, ולא גילו כלום אז כנראה שכאשר עשיתי רברס..אני זוכרת שקיללתי “אכושיליאימאימא של הפחד הזה! ”
ולמה אני מספרת את זה?
כי הסיפור הזה מזיז הרבה אנשים קפואים.
שמוצאים מלא סיבות לא לעשות ולחשוב בטעות שהמצב שלהם יותר טוב ככה…
באופן פראדוקסלי הלא ידוע הרבה יותר מעניין כאשר הוא בתנועה ותמיד הוא לא ידוע גם כאשר אתם לא עושים כלום. זאת אומרת, שזה רק נראה שהכל בטוח, הכל יכול להיעלם עכשיו.
גם במצב סטטי.
רוצה לאמר שתחושות בטן הן מעורבבות עם פחדים, חרדות, חשדנות יתר מדברים שלא תמיד אנחנו ברורים לגביהם, ולאו דוקא בגלל שזה קשור למציאות או למה שבאמת יקרה.
התובנות, התוצאות, החוויות שקיבלתי כאשר לא הקשבתי לתחושות האלו העצימו אותו וקיבלתי מתנות רבות בזכות היכולת להקשיב ולוותר.
אז מה שאני מאחלת לכל מי שקורא את זה- להעלות את ההקשבה מהבטן..קצת למעלה..עוד יותר—>>>>> ללב! בול! שם
